האם ישאר איפה לקנות אחרי הקורונה?

רשימת העסקים שהודיעו על סגירה בבאר שבע הולכת וגדלה. טרם המשבר היה קושי לעסקים בעיר, וכעת המצב הולך ומחריף.

האם ישאר איפה לקנות בבאר שבע בתום הקורונה?

קורונה 2020: זה לא כל כך נעים לראות עיר סגורה

עשרות חנויות סגורות בעיר העתיקה בבאר שבע
עשרות חנויות סגורות בעיר העתיקה בבאר שבע/ צילום: אילנה ציבן

לצד מענקים מגופים שונים כמו מפעל הפיס, הרשות לפיתוח הנגב, ההכנסות של העירייה ניזונים מעסקים ברחבי העיר. עסקים אלה הם ליבת הכלכלה הבאר שבעית: מסחר, קניונים, אירועים בילוי ופנאי. אך, הערכה היא: כחמישית מהעסקים בבאר שבע נסגרו.

מהיכן מגיעים תקציבי העירייה?

מרבית הכנסות הארנונה של העירייה הם מכלל העסקים ברחבי העיר באר שבע. העסקים בעיר הם מנוף כלכלי גדול ורחב לעיר.

עיריית באר שבע
עיריית באר שבע/ צילום: אבישי טייכר

לאחרונה פורסם כי אושר תקציב הרשות לפיתוח הנגב, בסך 73 מיליון שקלים. בפרוטוקול הכספים של עיריית באר שבע מפורטים כלל מענקי העייריה. מענקים אלה כוללים מגוון רחב של תמיכה כללית: ממפעל הפיס, למשרדים ממשלתיים- משרד ראש הממשלה, משרד החינוך וכן משרד הבינוי והשיכון. אך, עסקים רבים בעיר לא מקבלים את התמיכה שלה הם זקוקים. 

בעיר העתיקה של באר שבע עשרות של עסקים נסגרים מידי יום. ברחובות מרכזיים, במיקומים נחשבים, מופיעים שלטים "להשכרה", "למכירה" או "עסק למסירה’'. עסקים רבים עומדים סגורים כבר חודשים, אחרים נסגרו לאחרונה.

עשרות חנויות בעיר העתיקה עומדות ריקות/ צילום: אילנה ציבן

טל זנו, בעליו של מועדון הכושר Muscle Club ששוכן בעיר העתיקה, סיפר למערכת NR7 על התמודדותו עם משבר הקורונה ועל העסקים שבסביבתו.

זנו מספר:

״אני מזמין את כל מי שרואה את הכתבה לעשות סיור בעיר העתיקה ולראות את המצב, מאזור שמלא בעסקים פעילים ותנועה, נשאר אזור ״רפאים״. על כל חנות אחת שפתוחה יש חמש סגורות מסביבה. עצוב ממש״.

״מחודש מרץ עבדנו למעשה רק חודשיים. העבודה הייתה במתכונת רגילה של קבוצות, וכמה אימונים במקביל. ביתר הזמן היינו סגורים. זו תקופה קשה לכולם, ולעצמאים בפרט. בשיא התפרצות המגיפה עברתי לסטודיו גדול יותר, שתוכנן למעשה לקבל מספר רב של אנשים. לצערי לא קיימנו את יעוד המקום מלבד באותו החודש. הפגיעה היא גדולה מאוד בפן הכלכלי ויחד עם זאת בפן האישי. בתקופה טובה הייתי רגיל לעבוד 14 שעות ביום. פתאום אתה צריך לשבת בבית ולא לעשות כלום״, הוא מוסיף.

מועדון מאסל קלאב בבאר שבע
מועדון מאסל קלאב בבאר שבע/ צילום: טל זנו

בנוסף, זנו מתאר כיצד העירייה מתנהלת בתקופה זו:

״העזרה מהעירייה זה בכלל נושא משעשע ובו זמנית עצוב. בשביל שנקבל פטור מארנונה על החודשים שאנחנו לא עובדים בשל האיסור על תחום הכושר, אני צריך לפנות לרשות המיסים ולהציג לעירייה אישור שנפגעתי בהכנסה. מצד רשות המיסים כמובן מאשרים שנפגעתי אבל יקח לאישור מספר חודשים להגיע. בזמן זה עיריית באר שבע שולחים מיילים על פיגור בתשלומים״.

טל זנו מאמן ובעלים מאסל קלאב
טל זנו מאמן ובעלים מאסל קלאב/ צילום: טל זנו

נשיא לשכת המסחר בב״ש והנגב מעריך:

מדובר בכ-20% מכלל העסקים בבאר שבע. "הכתובת הייתה על הקיר עם תחילת משבר הקורונה, אך מדובר במשבר לאומי, בו ידי הגופים המקומיים קצרות מלהושיע. כאן צריכה להיות החלטה ברמת הממשלה, כי המשבר מקיף את ישראל כולה’'.

פגיעה ענפה בעסקים בכל רחבי העיר:

המגפה פגעה קשה דווקא בענפים הנמצאים בליבת הכלכלה הבאר שבעית: מסחר, קניונים, אירועים, בילוי, פנאי. מתחמי הענק יס פלאנט וסינמה סיטי, זאפה באר שבע- שנבנו בהשקעות עתק. העיר ציפתה שנים רבות למקומות בילוי מסוג אלה, והם עומדים סגורים או בפעילות מצומצמת.

סינימה סיטי באר שבע
סינימה סיטי באר שבע עומדת ריקה

בין העסקים שנפגעו קשה מאוד עקב מגיפת הקורונה הם קבוצת ״אינשטיין״ שלהם מספר עסקים בעיר, ביניהם: זאפה באר שבע. מערכת NR7 שוחחה עם טל בינימיני, מבעלי זאפה באר שבע, על התמודדתם והתנהלות עיריית באר שבע בתקופה זו.

זאפה באר שבע
זאפה באר שבע/ צילום: זאפה באר שבע

בינימיני סיפר:

״בתקופת הקורונה נפגענו מאוד: כלכלית, נפשית ומורלית. העניין שלא רואים את הסוף, גורמת להכל להיות מאוד קשה לתפעול. העובדים שלנו, כלכלית נפגעו מאוד. רובם סטודנטים שמשתכרים ממשכורת חלקית שהייתה מאפשרת להם לשלם שכ״ד וחשבונות״.

טל בינימיני
טל בינימיני/ צילום: זאפה באר שבע

״העירייה תמכה בנו כמה שיכלה, אם זה הטבות ארנונה שעד היום קורות, סיפוק של אקסטרה ריהוט להגדלת המקום והקלות במתן רישיונות לעסקים (הגדלה לרחוב, קירוי חורף וכו׳). כרגע חוץ מלהמתין ולתכנן את היום שאחרי אין ממש דרך להתמודד עם המצב. למרות הגעת החיסונים המצב עדיין לוטה בערפל. לא יודעים מתי זה באמת יגמר והממשלה לא באמת תומכת ועוזרת לנו לדעת״, הוסיף.

בעליהם לשעבר של בית הקפה ״מפגש אבוחצירה״

פגשנו את שמעון אבוחצירה כשהוא עומד מחוץ לחנות ריקה בעיר העתיקה בבאר שבע. מערכת NR7 שוחחה עימו, וגילתה כי המקום תפקד כבית קפה מפורסם מאוד בעיר. ״נאלצנו לסגור, אין אנשים, עוד לפני הקורונה לא היו אנשים״, מסביר אבוחצירה. ״זה בית הקפה שהיה הכי מפורסם בעיר״.

״מפגש אבוחצירה״, היה מקום מפגש קבע לתושבי העיר, אשר פקדו את המקום על בסיס יומי ובסופי השבוע. אבוחצירה מספר, כי טרם הקורונה, מצב העסקים בעיר הפך לקשה.

בית הקפה ״מפגש אבוחצירה״ לשעבר
בית הקפה ״מפגש אבוחצירה״ שנסגר/ צילום: אילנה ציבן

״בתקופה האחרונה, כמות האנשים שפוקדים את העיר העתיקה פחת. אנחנו משלמים ארנונה, מתחזקים את המקום, קונים את כל מה שצריך ומחכים לאנשים שיבואו. העירייה לא עוזרת לנו, פעם נתנו הנחה בארנונה והפסיקו, בלי סיבה״.

בשנה האחרונה הוא החליט סופית לסגור את העסק. ״החלטנו לסגור סופית. עד היום יש לי למטה במחסן את כל הכלים והדברים שהיו שייכים לבית הקפה״. בעבר היה בית הקפה מקום מוכר ושוקק. היינו פורסים שולחנות וכיסאות מחוץ לחנות וכמויות של אנשים היו פוקדים את בית הקפה על בסיס יום יומי. בימי שישי בכלל הייתה חגיגה״, הוא מוסיף.

״עוד לפני הקורונה לא הייתה עבודה בכלל, לא הגיעו אנשים, לא היו אנשים ברחובות״. אבוחצירה נאלץ לסגור את העסק כי ההוצאות של תחזוקה ושכירות על המקום, היו גבוהות מההכנסות של העסק. לטענתו, העירייה לא סייעה לעסק, על אף הבקשות שנשלחו: ״זה פשוט בושה אפילו להגיד כמה קיבלנו״.

שמעון אבוחצירה/ צילום: אילנה ציבן

כיום הוא מגיע בכל יום, משעות הבוקר, כדי לפתוח את החנות ולנסות להשכיר אותה. לצד זה הוא מספר כי הוא לא מוכן בשום פנים ואופן למכור את המקום. ״תראי איזה מרחב יפה ומטופח, לא חבל על המקום? זה נותן לי סיבה לקום בבוקר״.

״מערך המשלוחים הציל את העסק״

אחד העסקים המזוהים ביותר בעיר העתיקה, היא הגלידריה "גלידה באר שבע", שהוקמה ב-1950. תפסנו את ליאל רודינסקי באמצע משמרת שקטה ב״גלידה באר שבע״ בעיר העתיקה. היא סיפרה על החוויה האישית שלה בעבודתה בשני סניפים בעיר: מרכז קניות ביג והעיר העתיקה.

״לרוב אני עובדת בסניף בביג. בסניף ביג יש הרבה יותר עבודה מאשר פה בעיר. הביג הוא מקום מרכזי והרבה יותר אנשים באים לאיזור. בסביבה פה בעיר, בסביבות השעה 18:00 הכול כבר סגור, הכול מת. ואנחנו פתוחים עד 23:00״.

גלידה באר שבע
גלידריה ״גלידה באר שבע״/ צילום: אילנה ציבן

רודינסקי מספרת כי העסק לא קיבל תמיכה מהעירייה, אך הצלת העסק התאפשרה אודות מערך משלוחים שהוקם. ״זה עסק פרטי. ממה שאמרו לי, העירייה לא סייעו להם לשרוד את התקופה. מה שהציל את העסק זה המשלוחים, אנשים הזמינו בכמויות. ימי שישי הגענו ל- 50,60 משלוחים, היה ממש מטורף. בנוסף, החברה עיצבה מארזים מגניבים, שיווקו את המקום- באינסטגרם ובפייסבוק. הם ממש השקיעו בשיווק המשלוחים וזה תרם מאוד להקפצת כמות ההזמנות בתקופת הקורונה״.

גם אם יהיו חיסונים זמינים, 2021 הולכת להיות קשה יותר

החיסון הוא לא מפתח להסרת המגבלות וישראל תמשיך להתנהל במציאות הקורונה לפחות שנה נוספת. אין צפי לפתיחת מוסדות התרבות ולחידוש אירועי ספורט המוניים. איש לא יודע מתי ישובו להיפתח אולמות הקולנוע, בתי הקפה, המסעדות והפאבים.

עוד כתבות שיעניינו אותך